איכלו (ס) בצפון

שבת שעברה (26.3) נסעתי עם גיסי לסדנת אוכל אצל ארז קומורובסקי (אולי טעיתי באיות) - הארז ההוא מלחם ארז.
שנינו קיבלנו את הסדנה במתנה ליום הולדת.
הסדנה, שנערכה בביתו המועתק של ארז, התקיימה במתת. חייבים לינק, כדי להוכיח שהמקום שייך לשטחה הריבוני של מדינת ישראל. לא ברור למה הוא עבר לשם, אבל זה איזשהו טרנד..
אחרי נסיעה של כ-110 דקות מהבית, (בדרך אספתי את גיסי), הגענו.
המקום, איך לומר, לא מאוכלס בכבדות.. ;-)
אחרי נסיעה אחרי שתי מכוניות שנראו כמונו (ללא מושג לאן לנסוע), ולאחר וידוא כי הטלפון של ארז תפוס, הגענו לחניה.
לאחר ירידה תלולה על מדרגות אבן (כניסה לבית ~ טבעית) של עוד כ-2 דקות, הגענו לבית.
התישבנו בסלון, והתידדנו עם הנוכחים, ואלה שהוסיפו להגיע - בערך 20.
מפתיע לגלות שחלקם הגיע ממרכז (ואפילו קצת דרום) הארץ, ו-3 אפילו נמצאים בביקור משפחה (גרים באטלנטה) ובאו. ממש השקעה.
עשינו round table, כל-אחד מדבר על הבשר האהוב עליו. טעמנו לחם עם בולגרית ועגבניות שהיה חבל"ז. עשינו סיבוב סביב הבית, לגלות כי הוא שתל את כל התבלינים שהוא צריך סביב הבית (או דאג למצוא בית עם גינה והכנה לשף - מה שנראה יותר מורכב..), ירדנו לקומה מתחת, והתישבנו סביב שולחן מוארך.
ארז, בישל עבורנו ארוחה טעימה, על טהרת הבשר, תוך שילוב שלנו בחלק מהשלבים, והכתבת המתכונים.
מצחיק ביותר מה עובר לשף בראש כשהוא אומר קצת שמן. - מסתבר שבזמן שפיכת השמן מהבקבוק, מספר flashbacks, המותירים זמן מספיק ל-1/2 ליטר לצאת..
אבל סה"כ. היה מצוין.
לא בטוח שלמדתי איך לבשל אם לא ידעתי קודם, אבל לפחות קיבלתי בטחון מלא שיכול להיות שאולי אני יודע ואצליח להכין.
לקינוח היו תותים עם פסיפלורה, ופטיפורי שוקולד אשר הוכנו ע"י ילד בכיתה ח'. מקומי. ואני אומר, שיפסיק ללמוד, הוא כבר יודע כל מה שהוא צריך על-מנת לשרוד בעולם.
לסיכום, מומלץ. צריך מוטיבציה לנסיעה, ונהג תורן שיחזיר, כי ממש קשה לנהוג כשמפוצצים.